עבודה קבוצתית עם אמא

​

"... היא הייתה מרהיבה.
כל כולה נוטפת בדים כחולים מעוטרים בפנינים לבנות קטנטנות, שיערה השחור שאמור היה להיות רטוב ולא היה, התבדר ברוח ונראה כמו שיח של פחם שרקד ריקוד של צחוק לקול חלילים ופעמונים שמילאו את האוויר ועד היום אינני יודע מהיכן.
היא הייתה יפהפייה.
היא הייתה מדהימה.
היא הייתה מכשפת בגלי היופי שנבעו ממנה.
היא הייתה חלום שהתגשם.
היא התבוננה בי וקראה לי בלי מילים. היא קראה בשם שלי, בלי לפתוח את פיה ובלי להשמיע צליל, ועיניה השחורות משכו אותי אליה, ואני טבעתי בתוכן.
החבר שלי לא הבין מה קרה לי פתאום. מה אני רואה? מה אני שומע? מה אומרות לי רוחות הנהר? הוא שואל ומטלטל אותי, ואני שומע אותו כמו ששומעים מרחוק מאוד סוסים דוהרים ויודעים שהם שם אבל כל כך רחוק עד שפשוט ממשיכים הלאה כי זה רחוק מדי.
ואני המשכתי הלאה. כי למרות שהיום אני יודע שהוא היה במרחק חצי פסיעה ממני, אז הוא היה כל כך רחוק, עד שזה היה רחוק מדי.
אני המשכתי הלאה. צעד אחר צעד נטרפתי אל תוך מבט עיניה המרהיב, משתכר מריחות הורדים והיסמין שנדפו ממנה, ונכנע לחלוטין לניגון החליל והפעמונים שמילאו את כל העולם.
היא הושיטה לי את שתי ידיה הלבנות והעדינות כל כך עד שנגעתי בהן. ובאותו הרגע היה לי ברור שאני אבוד לעד, וההתמסרות הזו שטפה אותי בנינוחות ובידיעה הברורה שהכל טוב, ושכך אמור להיות.
היא התבוננה בי מבעד לעיניים השחורות והמבריקות שלה, שאהבה הייתה הדבר היחיד שהשתקף בהן בעבורי, ואמרה לי בלחישה רפה שעליי לדעת שאם אלך איתה כעת, לעולם לא אוכל לחזור לעולמי הקודם.
אתה יודע, אפילו לשבריר של רגע לא עלה בי הספק. השלמות היתה כה מוחלטת והיופי כה מרהיב, ואני הייתי שבוי מרצון בכל הוויתי, ועניתי בלי מילים שאני שלה - הרי תמיד הייתי!
היא חייכה, וכה בעדינות נשקה לשפתיי, וכל שידעתי היה אושר, ושלווה, ושלמות, ובית ..."

​

• מתוך הספר רוחות שחורים באוולון מאת דוב אהבה

 

 

 

הנה כמה רעיונות לעבודה עם ה-אמא בקבוצה. גם פה, כמו בעבודה אישית איתה, הכתוב הוא הצעה וקווים כלליים בלבד. הרגישו חופש לשנות, לפתח ולהעצים את התהליכים בהתאם למה שמרגיש נכון וטוב.

 

מערת הקריסטלים – תהליך לנשים בלבד

הרחם  הוא המקום המקודש והעוצמתי ביותר בבריאה כולה. זהו המקום בו החיים בעצמם נטווים ונוצרים.
הרחם הוא מערת קריסטלים – קריסטלים ששולחים אלינו אהבה, שיולדים מציאויות קסומות מעבר לכל דמיון, שמראים לנו את האמת.
אספי שבע נשים נושאות ה-אמא ושבו במעגל. הניחי על ברכייך כרית שחורה. על הכרית הניחי קריסטל.
תנו ידיים וסגרו את המעגל.
דמייני את כוכב שבע הלהבות בתוך ליבך וחברי קרן אש אחת לכל אחת מהנשים שבמעגל, ממש כמו בתהליך ההעברה. מומלץ להשמיע מוזיקת חליל ברקע.
בקשי מה-אמא שתנחה אותך בכניסתך לתוך מערת הקריסטלים – המקום העוצמתי ביותר בעולם והמזבח המקודש ביותר בתוכך.
כשאת חשה שהתהליך הסתיים, שחררי את מעגל הידיים ושתפו את חוויותיכן.
לאחר תרגול החוויה מספר פעמים, תוכלי לבקש מה-אמא שתחבר את רחמי כל המשתתפות במעגל למערת קריסטלים אחת גדולה ובדרך הזאת לפתוח בגילוי עמוק יותר אחת את השנייה.

 

ריפוי בקבוצה

את התהליך הבא מומלץ לעשות ביער או סביבה עשירה בעצים. בקשו מהאדם הזקוק לריפוי לעמוד במרכז, ומכל נושאות ונושאי ה-אמא לחבק אותו חזק ככל הניתן. אנשים שאינם נושאים את האמא (בינתיים...) יכולים לחבק את המחבקים.
הנחו את נושאות ונושאי ה-אמא לזמן את נוכחותה הקסומה ולבקש ממנה להזרים דרכם ריפוי לאדם המחובק שבמרכז. בזמן שזה קורה, בקשו מהם להניח לחיבור עם ה-אמא לעורר ולשחרר מהם קולות וצלילים, שיהוו רובד נוסף לריפוי שהיא מעבירה דרכם. את השירה הזו יש לכוון למרכז המעגל – לאדם המקבל את הריפוי.
כשהקולות שוקטים, שחררו את מעגל החיבוק, ושתפו את חוויותיכם.

 

מסביב לאש

ערב מסביב למדורה עשוי להיות אירוע מהנה ואפילו עוצמתי.
על מנת לבצע את התהליך, חיקרו מעט (האינטרנט הוא מקור מצויין לזה) אודות השמות השונים של האלה. בתרבויות שונות ומקומות שונים יש לה שמות רבים ופנים אין ספור.
שבו סביב האש המרצדת וצרו יחד מילים לשיר שכל מילותיו הם שמותיה של האלה.
לאחר מכן מצאו את הניגון המיוחד של השיר שיצרתם, והחלו לשיר אותו יחד.
שמותיה של ה-אמא הן מילים של עוצמה. בעודכם שרים, שימו לב לחזיונות, מסרים, זכרונות או תחושות נעימות שמבעבעות בכם.
אפשר בהחלט גם להניח דמויות שונות של ה-אמא סביב האש, לשתף אוכל שהוכן בהשראת החיבור אליה, לרקוד, ופשוט להיות יחד בערב של נועם ועוצמה.