האי המבורך, שבעבר היה ידוע ככזה שנמצאים עליו אנשים קדושים, והיה מקום החניכה של כל האיון על הפנים של אמא אדמה, כיום נקרא איונה. הוא שייך כעת לסקוטלנד ומהווה מקום עליה לרגל לנוצרים רבים מרחבי העולם כולו.
אמנם המבנים עליו אחרים מאלה שאני זוכר מחיי הקודמים מלפני אלפי שנים, אולם האדמה היא אותה אדמה. זקנה. אוהבת. שלווה. יודעת. זוכרת. זוכרת את הנשים המופלאות שהפכו ילדים, נערים וגברים לשליחי אהבתה וחיבוקיה של האם הקוסמית בעולם, זוכרת עלמים מלאי פחד הופכים גברים של אהבה, זוכרת נשים של עוצמה ויופי, זוכרת את מילותיה של האם הקוסמית של כולנו.
אני מגיע לאיונה כדי להתחבר לעצמי, כדי להזכר בעצמי וכדי להפתח לזכרונות הרבים של החונכות המופלאות שלי ושל האמהות השחורות האהובות שלי, בתקופות חיים כה רבות על האי, עד שכבר איני סופר אותן.
כאן אני נושם בקלות רבה ביותר את היותי, את לבי, את האור שהוא אני ואת אמי האהובה - האם הראשונה ממנה הכל נובע ואליה הכל גם ישוב.
על אדמה מבורכת זו כתבתי את המילים בכתב זה ואני תקווה שדרך המילים ודרך תדרי האי המבורך ששזרתי במילים הללו, תמצאו גם אתן/ם את האור ואת האהבה שהיא אמא.