"כל מי שרוצה, יכול לגעת בכוכבים"
והנה באמצע טיול במקסיקו, אמא אדמה מברכת אותי במפגש עם אישה זקנה, שאמן ומורה מבורכת וברגע אחד כל החיים שלי נפתחים לכיוון שלא העליתי על דעתי שיקרה. המסע השאמני שלי למקסיקו היה מתוכנן בקפידה רבה. בהתחלה מספר ימים במקסיקו סיטי בהם אתארגן על טיולים מאורגנים לפירמידות השמש והלבנה ועוד שאר מקומות עוצמה באזור, משם רכב שכור ויציאה בעקבות התדרים של שבט המאיה. ימים רבים ביוקטן העברתי ושעות רבות ביערות, על הפירמידות ובתהליכים שאמניים וטקסים שונים במקומות עוצמה. כשהתהליך הזה הסתיים, הרכב הוחזר ועשיתי את דרכי אל סאן כריסטובל ומשם התוכנית הייתה לרדת דרומה לגואטמלה ולמקומות המקודשים של שבט המאיה שם. והנה לפעמים, למרות כשנראה כי הכל מתוכנן וידוע מראש וכי הדרך בטוחה ומובילה היטב אל המקום הצפוי מראש, אמא אדמה מניפה את עצמה מתחת לרגלינו, הופכת את המפות ואת השבילים ודברים חדשים ובלתי צפויים לחלוטין קורים. אד-אומה היתה הדבר שקרה לי בסאן כריסטובל. ידעתי שהיא מובילה אותי הביתה – בכך לא היה לי ספק. לא ידעתי מהו הבית ואיך אצא ממנו אחר כך אבל ידעתי שאפשר לסמוך על הזקנה הטובה הזו. ישישה בעלת עיניים מאירות שלא נראתה אינדיאנית, לא לבשה בגדים יוצאי דופן ולא היתה אפופה הילה ואווירה של מסתורין, היא קראה לי ואני כמהופנט הלכתי אחריה. וכך החלה החניכה שלי עם השאמן המדהימה ומורתי האהובה אד-אומה. השיעורים התנהלו במערה קטנה בצלע אחד ההרים שמקיפים את העיר סאן כריסטובל והיו אינטנסיביים באופן לא רגיל. שעות של הליכה במערות שיורדות עד לשורשי ההרים, מסעות שאמניים אל תוך העולמות הנסתרים, שיחות ארוכות ונבירה אל תוככי נשמתי בדרך בהירה וצלולה ושלא מוותרת אפילו במילימטר. היו לנו שיעורים בבוקר, בצהריים, נפגשנו לפעמים לפנות עלות השחר ולעיתים בילינו לילות שלמים על פסגת ההר. לא היה סדר ברור ויודע מראש – היה רק ברור שכשאד-אומה קוראת, אני בא. ומה היה לה לאד-אומה כל כך חשוב ללמד אותי עד שהיא שלפה אותי מתוך הרחוב, מתוך התוכניות שלי, מתוך המפות הכל כך מפורטות להמשך הביקור במקסיקו, ובעצם מתוך המשך חיי? ובכן, אד-אומה סיפרה לי שהיא רואה כיצד העולם שלנו הופך להיות ויותר ויותר אפל ומובל יותר ויותר לעבר כאב ופחד והיא החליטה לצאת נגד החוקים ונגד הכללים שבתוכם היא חייתה עד כה וללמד אותי דבר שעד עתה היה סוד שנשמר אצל מספר שאמנים מועטים ביותר. היא אמרה שאי אפשר יותר להסתיר את השיטה הזו מהעולם – זו יכולה להיות תקווה והזדמנות לשינוי. העולם כואב ועל הרפואה להתגלות מתוך הצללים והסודות שבהם היא הוצפנה עד עתה. היא החליטה ללמד אותי את שיטת ה"מגע השאמני לפתיחת הלב". בבסיס השיטה עומד רעיון אחד שרק הוא בעצמו יכול להפוך את העולם כולו מצד לצד: אנחנו כולנו נתונים לכישוף אפל שעוטה על פניו את דמותנו שלנו וגורם לנו להאמין שאנחנו לא מה שאנחנו בעצם. אד-אומה מלמדת שכל נשמה, ברגע שבוחרת להתגשם בגוף, עם לידתה, מקבלת מהיקום עוד שני קולות שיגורו איתה בגוף שבו היא בחרה. לכל אחד מאיתנו בעצם ישנם שלושה קולות הגרים יחד בגוף אחד – קול הטורף הפנימי, קול החשיבות העצמית וקול הנשמה האלוהית, המוארת והנצחית. חשוב מאוד, לדברי אד-אומה להבין, לדעת ויותר מהכל, להסכים כי שני הקולות שהם לא קול הנשמה הם לא אנחנו. אלו לא הקולות שלנו, הם לא בוקעים מתוכנו והם לא הזהות האמיתית שלנו. אלה הם קולות אחרים – קולות שכל עניינם הוא להרוס את חיינו, לבודד ולייאש אותנו. הטורף הפנימי. זה הדבר בתוכנו שכל מה שהוא רוצה זה לחרב לנו את החיים, לייאש אותנו ולגרום לנו להרוס את היצירה שלנו, את העשייה שלנו, את הרצון שלנו ואת כל הדברים המופלאים הטמונים בתוך הנשמה הנצחית שהיא אנחנו באמת. המילים שלו חמקמקות והוא משתמש בשפה שלנו וברעיונות שלנו כדי לשכנע אותנו בשקרים האיומים והנוראיים שלו לגבינו ולגבי החיים: - אם אני לא אצייר כמו מיכאל אנג'לו עדיף שאני לא אתחיל בכלל. - אני נולדתי מטומטמת וככה זה. - אין סיכוי שזה יקרה, עדיף להתקפל אחורנית ולוותר. - בשביל מה להתאמץ על השטות הזאת? עדיף להישאר במיטה. - עד שאני לא פותרת את עצמי לגמרי אני לא מתחילה לטפל באחרים. - עשיתי כבר סדנת ויפסנה, יוגה, בישול בריאות, קריאה בקלפים, כירולוגיה, גרפולוגיה, תקשור, דמיון מודרך, פלדנקרייז, אינדיאנים, אבל יש עוד הרבה ללמוד אני עוד לא יודע הכל. הטורף הפנימי יעשה כל שהוא יכול כדי להביא אותנו לחידלון ולדיכאון ולייאוש. העיקר שלא ניצור, שלא נגדל, שלא נתפתח, שלא נזוז שלא ננסה, שלא נעיז, שלא תהייה לנו כל תקווה לכלום. מדוע אנחנו מאמינים לו? כי הוא מדבר בקול שלנו, הוא משתמש במילים שלנו, הוא יוצר היגיון מעוות על בסיס הפגיעות הקודמות שלנו בחיים והוא לעולם מתמיד. הוא לא מפסיק ללחוש לנו את לחישות הארס שלו שלוקחות מאיתנו את הביטחון העצמי, את האומץ ואת הכוח לקום ולנסות משהו חדש ואחר בחיים. הוא מכשף אדיר עוצמה שיודע את כל הדרכים הסודיות את הרגשות הפגועים שלנו ולא מוותר על כל הזדמנות להראות לנו שאנחנו מיותרים בחיים ושאין סיכוי לכלום ובטח ובטח לאושר. החשיבות העצמית קול החשיבות העצמית הוא הקול השופט והמבקר. זה המכשף השני שגם הוא עוטה את דמותנו ומהדהד את קולנו שלנו עד שאנחנו מתפתים לחשוב שאלה אנחנו שמדברים עם עצמנו. החשיבות העצמית היא הדבר שהחליט כרגע שהוא כבר יודע מה כל המאמר הזה הוא בעצם והוא כבר פתר את הדברים או הוא כבר יודע מה הם לא ואין טעם להמשיך ולקרוא. החשיבות העצמית היא המפלצת אשר יודעת הכי טוב ומכירה כבר את הכל ושאין לה כבר עניינים לא פתורים ושהיא היודעת! כמובן שמצדה השני היא זו הלא מספיק טובה ושאין לה מה לתת בעולם וברור שכולם טובים יותר ממנה ויודעים יותר ממנה ורק שמישהו כבר יגיד לי שהוא חושב שאני נחמדה ומייד אני מתאהבת בו עד כלות. החשיבות העצמית היא זו שחייבת היררכיה וחייבת לראות את העולם מסודר לפי מי שמעלי ומי שמתחתי. מובן שזוהי תפיסה שגויה ושקרית של המציאות כיוון שכל אחד מאיתנו נמצא בדיוק במקום שלו ואין לו כל דרך להעריך או לזהות את עצמו לפי אחרים. האמת המוחלטת של האושר שלנו נמצאת בתוך הלב ולא בפרסומות המוכרות לנו אנורקסיה כיופי או אופנה כזו או אחרת. החשיבות העצמית תגיד דברים כאלה בתוכנו: - לא נראה לי שאי פעם אני אדע לעשות מדיטציה – אני פשוט לא רוחנית כמו רותי. - הו הו כמה שאני ענק, הצלחתי לרפא את דני במפגש אחד – אין ספק שאני משהו מאוד מיוחד בעולם הזה. - רק אם אני אעבוד פי כמה וכמה יותר יש סיכוי שאגיע למה שאחותי השיגה בחיים וגם אז זה בטח יצא עקום. - כבשתי עוד גבר – אני מדהימה! - רק שמישהי כבר תאהב אותי בעולם הזה, אפילו שאני דפוק אולי היא תרחם עלי. אני אתן את הכל כדי שזה יקרה לי. - נפתחו לי השמיים ונאמר לי מתוך האור שאין לי עוד עבודה לעשות – אני גמרתי את ההתפתחות שלי בגלגול הזה. החשיבות העצמית לעולם תתעתע בנו ותגרום לנו לחשוב הכל רק לא את האמת הפשוטה האומרת שכל אדם הוא עולם שלם ואין כל דרך או צורך להשוות אותו לאדם אחר. כל אחד מאיתנו הוא נשמה מוארת ויפיפייה ואם נניח לזה להיות ונחזיק אמת יקרה מפז זו, כל מה שאחרים חושבים עלינו וכל הדרכים בהם אנחנו חושבים שרואים אותנו ומדברים עלינו האחרים, לא יהוו כל שיקול או מכשול בדרך אל חיי נשמה ואושר. קול הנשמה האמת המוחלטת היא שאנחנו לא גוף שיש לו נשמה אלא אנחנו נשמה שיש לה גוף. קול הנשמה הוא קול של אמת מוארת, נצחית, אהובה ואוהבת לעד. זהו קול האחדות והיופי. הקול הזה, קולנו האמיתי, לא נשמע כמעט כלל. הנשמה תמיד בעדנו, תמיד תרצה ליצור ולקחת סיכוי לאושר, הנשמה מחזיקה לעולם את התקווה. ותקווה היא הידיעה המוחלטת שתמיד יש סיכוי שמשהו אחר יקרה – משהו טוב יותר, נעים יותר, מופלא יותר ושיביא אותנו אל האושר וההרמוניה. הקול של הנשמה הוא המאמין בנו ללא ספקות בכלל והוא זה המוביל אותנו לתוך הידיים האוהבות של המזל בחיים (זה שהטורף הפנימי יקרא לו "צירוף מיקרים חד פעמי בהחלט שאין סיכוי שיחזור על עצמו") ולהתנסות בהרמוניה שלמה ומופלאה עם חיינו וגורלנו. מכל שלושת הקולות, את קול הנשמה הכי קשה לנו לשמוע. מדוע? כי אנחנו חיים בחברה ובתרבות ששכחה את הנשמה ואת חיי הנשמה ולכן קולה הפך להיות דק ושקט והיא מוחרשת ונעלמת בתוך צרחות האימים והכישופים הנלחשים בקולי קולות של החשיבות העצמית והטורף הפנימי. אני זוכר, לפני שנים רבות עסקתי בהיי טק, ויום אחד הגעתי לראיון עבודה בחברה גדולה. באתי לבוש בקפידה והכנתי את כל הפרויקטים אותם תכננתי להציג פני המראיינים. כשישבתי בחדר ההמתנה היתה לי הזדמנות לראות את האחרים שהגיעו לאותו ראיון עבודה. החשיבות העצמית שלי מייד הראתה לי מי הרבה יותר טוב ממני בגלל התיק שלו (שיהיה ברור - לא הכרתי את האנשים בכלל וגם לא דברנו אפילו מילה אחת – אבל לחשיבות העצמית זה לא חשוב) ומייד היא סיפרה לי שלבטח יקבלו אותו. בעודי רוקד ריקוד של תבוסה לקול החשיבות העצמית, הצטרף גם הטורף הפנימי והחל לשיר שיר אחר לגמרי – זה שיושב לידי, בטוח שיש לו קשרים עם המראיינים במקום. יש לו איזה טופס ביד שלי אין – הוא וודאי יודע משהו שאני לא יודע והתכונן בצורה טובה יותר ובעצם כל הראיון הזה זאת עבודה בעיניים, הכל כבר ידוע מראש - הם יודעים את מי הם בוחרים ובוא נחזור הביתה. לומר את האמת – הייתי מאוד קרוב לקום ולהימלט מההשפלה שוודאי מחכה לי בצידה האחר של הדלת. לא יודע מאיפה מצאתי כוחות להשאר במקום ולא לנוס על נפשי... אבל כשנכנסתי לראיון, הקולות לא הפסיקו, אני האמנתי להם והקרנתי את זה, ואת העבודה, מיותר לומר, כמובן שלא קיבלתי. כמה מאיתנו פוגשים את הקולות הללו בחיים? בעבודה, בזוגיות, בלימודים? כמה מאיתנו כבר עשו כל כך הרבה קורסים וקיבלו כל כך הרבה תעודות ועדיין לא מרגישים מוכנים? כמה מאיתנו מחפשים אהבה ואינטימיות אבל הקולות מבטיחים שאי אפשר וכך קורה? כמה מאיתנו שומעים את הקולות בעניין ההורות שלנו, היכולות הרוחניות שלנו ובכלל? אד-אומה, מורתי האהובה, גילתה לי שיש שיטה לזהות את הקולות השונים בתוכנו, יש שיטה שעוזרת להבחין בין שלושת הקולות וכשאנחנו יודעים מי מדבר מתוכנו, אנחנו יכולים לבחור למי להאמין ואחרי מי ללכת. מדובר בשיטה שאמנית השואבת את כוחה משורשי ההרים ומאמא אדמה, ואת השיטה הזו לימדה אותי והעבירה אותי את חווית פתיחת הלב במקסיקו. כשאד-אומה הכריזה כי הלימוד הסתיים ועלי ללכת ולהוציא את הידע הזה לעולם, שבתי ארצה והוצאתי ספר ודיסק. הספר מתאר חלק ממפגשי עם אד-אומה הזקנה העוצמתית ביותר שאני מכיר וגם מכיל כמעט את כל השיטה לפתיחת הלב. מגע שאמני לפתיחת הלב-שיטת אד אומה היא בת שלושה שלבים, השלב הראשון מאפשר לנו לנפץ את החומות אותם בנו הטורף הפנימי והחשיבות העצמית מסביב ללב שלנו ולקול הנשמה שהיא אנחנו,בשלב השני אנו מנקים מסביב ללב את שאריות החומה ומאפשרים לקול הנשמה לבקוע מבעד ההריסות, ובשלב השלישי אנו באים במגע ויכולים לשמוע ולפעול מתוך הקול של הנשמה. את השיטה מלווה הדיסק, הדיסק מכיל מיזמור מקודש המזמן את כוחות שורשי ההרים ומכיל גם הצעה למדיטציה שבעזרתה ניתן להתחיל לבד את המסע אל קול הנשמה. אז אם אתם רוצים לצאת לחופשי מהאופל הרב ובאמת למצוא את קול הנשמה שלכם ולקבוע את גורלכם בעצמכם ולא לתת לחייכם להיות נטרפים על ידי שדי שאול..קראו את הספר ומצאו לכם חונך אשר הוכשר להוביל אתכם בדרך בת שלושת השלבים. ואם יש בכם התשוקה לעזור לאחרים להשתחרר מהמלתעות הארסיות של הטורף הפנימי והחשיבות העצמית, אפשר ללמוד את הקורס "עיסוי לפתיחת הלב" כפי שלימדה אותי אד-אומה במקסיקו ב"אומטה". אסיים במילותיה של מורתי הקסומה אד-אומה. משפט אחד שהיא אמרה לי ולא אשכח אותו לעולם, ואני מאחל אותו לכולנו: "כל מי שרוצה, יכול לגעת בכוכבים. אם ישים את כל ליבו וחייו למשימה - זאת רק שאלה של זמן"
