אהבה מדממת
את הביטוי "אהבה מדממת" שמעתי לראשונה מאחת החונכות שלי.
קראו לה אנדריה והיא הייתה מיילדת מופלאה.
חייתי איתה ועם בתה והן חנכו אותי במהלך שנים לא מעטות להזכר בעצמי, באמא הקוסמית ובעולמה המופלא שהיה ושיהיה שוב.
באחת מהשיחות הליליות שלנו, בה ישבנו בחצר גדושת הפרחים הנעימים שהפיצו ריחות לכל כיוון שהרוח בחר לשאת, אנדריה סיפרה לי על אהבה ישנה שלה.
הוא היה גבר שבעיניה היה מאוד נאה ומושך, הוא היה איש עסקים עם חלומות רבים וגדולים והיא הוקסמה מכך. הם נפגשו יום אחד בתיווך של אחת מנשות הכפר והאהבה ניצתה בינהם בתוך זהרור של רגע. האהבה ההיא הייתה מוחלטת ואספה אליה את השניים על כל חלקי חייהם... ואחרי מחזור לבנה אחד, נרגעה היא בינהם ופתאום השניים "נחתו", חזרו למציאות, והיו צריכים להתמודד עם אמת חייהם - הם היו שונים לגמרי. הם רצו דברים שונים, הם אהבו אוכל אחר ואנשים אחרים ובילויים אחרים לגמרי. הם היו פשוט לא מתאימים בשום צורה ודרך.
הביחד שלהם הפך כואב.
הם החליטו להפרד למרות האהבה העזה שחשו זו כלפי זה בתוכם פנימה.
הפרידה הייתה קשה לאנדריה מאוד, אולם בעבור הגבר היא הייתה פשוט לא אפשרית.
הוא מכר את כל רכושו ועזב - הוא לא היה יכול לסבול לראות את אנדריה ולא לאסוף אותה אל זרועותיו ולהצמיד את שפתיו לאלה שלה - וכעבור מספר חודשים אנדריאה שמעה כי הוא מת, וידעה בברור שהוא מת משברון לב.
"ככה זה אהובי, לפעמים האהבה מדממת.
היא שם - כן היא הגיעה ובחרה שניים להיות לה לבית - אולם היא שכחה שלנו, בני האדם, יש הרבה עניינים שלפעמים אנחנו לא רוצים או לא יכולים לוותר עליהם כדי לחוות אותה ולהניח לעצמנו להנות מזוהרה.
אהבה היא לעולם חסד.
מה חבל שלא תמיד אנחנו מצליחים להיות ראויים לה."
כן - אהבה מגיעה אלינו כשהיא מגיעה וסוחפת אותנו ולא תמיד בנוח ולפי מה שקיווינו.
לפעמים אנחנו מצליחים לשנות את עצמנו כדי לזכות בנגוהות המופלאות שלה על חיינו ולפעמים...
טוב - הבנו את המצב - לפעמים האהבה שלנו מדממת.
בהצלחה לכולנו
אני אוהב אותך
