top of page
logo of umata

מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

חפשו את הברכה







  

לפני זמן נכחתי באירוע בו היו אנשים רבים שהולכים דרכים של רוחניות ומודעות עצמית במגוון צורות. בעיניי המצב בו אנו נמצאים כרגע הוא מצב נהדר – מגוון הדרכים הרוחניות הוא עצום ורב, מספר המורים והמדריכים הרוחניים הוא לא יאמן (וגודל כל רגע) ויש הרבה רבגוניות בתחום.

בעולם הקדום, המגוון לא היה כזה, הנגישות לא הייתה כזו והמבחר היה מאוד מצומצם.

בעולם שלנו, כעת, אם דרך אחת אינה מתאימה להולך בה, ניתן בקלות למצוא דרך אחרת, מורה אחרת והזדמנות נוספת למצוא את הקדושה שבחיי הנשמה.

זוהי, בעיני, ברכה רבה ומאוד משמחת.

אז, חזרה לעניין – הייתי באירוע ושם פגשתי אישה שזו לנו הייתה הפגישה השלישת (דרכינו התצטלבו במעגלים ואירועים קודמים). בתוך כדי השיחה איתה ותוך כדי ההקשבה לדבריה אליי ואל שתי נשים נוספות שעמדו עמנו במין מעגל אינטימי של ארבע ושוחחנו, ראיתי את עולמה הפנימי של האישה.

ראיתי את היופי ואת העוצמה שיש בה, שמעתי את הכאב ואת הפגיעות שחוותה בשל היותה מאוד שונה ואחרת מרוב האנשים שהיו סביבה רוב חייה, ראיתי את נסיונות הנשים לתת לה פתרונות וקולות שהיו יכולים להאיר לה את חייה יותר, וראיתי אותה גם מסרבת לכל אלה. שמעתי את דעותיה שאת חלקן אהבתי ולחלקן לא הסכמתי כלל, ויותר מהכל שמעתי את התקשורת המתגוננת והמבקשת מקום בעולם שלא אוהב לתת מקום לאחר ולשונה ממנו.

החוויה הכללית שלי מאותה אישה הייתה של משהו נפלא אשר נמצא בתוך מערה והוא מבוהל. כל דבר שבא לקראתו נחווה כפוטנציאל לסטירת לחי ואולי אף ליותר מכך.

עוד אני עומד ולוקח חלק מאוד מיזערי בשיחה הזו שהתנהלה באירוע, הרגשתי את לבי אומר לי:

"תראה אותה ותגיד תודה על החיים שלך.

תראה איך היא מבוהלת ותגיד תודה על כמה אתה כבר עומד מול הפחד ועל כמה אתה כבר מחוץ למערה שלך.

תגיד תודה".

הודיתי בתוכי לטה-רה אהובתי שהיא הכוח החזק ביותר המניע אותי לעמוד מול האופלים הפנימיים שלי (ובכלל אני מאמין שכל גבר זקוק לאישה שתראה לו את הדרך איך לחיות נכון ובטוב. זו יכולה להיות בת זוג, או מדריכה רוחנית, אחות או חברה טובה, מטפלת או אישה יקרה אחרת. כל גבר, לדעתי, זקוק לאישה, אם הוא רוצה לצאת ממערת פחדיו), הודיתי למורות ולזקנות שפגשתי בדרך שעשו כה רבות למעני, הודיתי לאמא אדמה ולרחם הקוסמית - לאם האדירה של כולנו על כך שהן איתי באהבה ועוזרות לי לצעוד צעד אחר צעד אל מקום טוב יותר (למעלה משלושים שנים אני צועד בדרך וככל שהשנים נוקפות כך אני רואה כמה עוד ארוכה היא... איזו ברכה שהדרך לא נגמרת - יש עבודה וזה טוב).

כך, בעודי מהנהן פה ושם ומשחיל איזו מילה בין שלוש הנשים, הייתי בהודיה.

כאשר התפרקה לה הרביעייה הקטנה שלנו ונפרדנו למעגלי שיחות אחרות, ופתאום היה לי רגע לנשום ולהיות עם מה שקורה, שמעתי את אמא שלי - הרחם הקוסמית, גבירת העולמות, האם הראשונה לכל - אומרת לי:

"ועכשיו דע את הברכה".


כן, כן – בעודי עם אנשים נוספים, בזמן שברקע מתנגנת מוסיקת עולם נעימה שמזכירה איזה פיוז'ן מטריף חושים של משהו קלטי עם משהו כנסייתי בניחוח תופים אינדיאניים/אפריקאיים/לטיניים, אנשים מנשנשים עוגות טבעוניות, תה עלים מהגינה, קינואה פה ושם ואולי איזה סלט, בזמן שבו שיחות רבות נערכות במקביל וחיוכים נעימים מוחלפים (תוך כדי חיבוקים שלפעמים היו מאוד אמיצים ואוהבים ולפעמים מהוססים ומבקשים לבדוק האם ההכרות החדשה המלווה בחיוך עדין וחיבוק רופף אכן יכולה להתפתח למשהו של אמת), בתוך כל אלה, ובזמן שכל זה מתרחש - אמי בקשה שאדע את הברכה.

לקחתי לי מרחק של כמה צעדים מההמולה ונכנסתי פנימה אל תוכי:

ברכה.

אני מחפש את הברכה.

אהה - הנה הברכה.

לא עבר זמן רב בטרם מצאתי את הברכה.

מהי ברכה?

ברכה היא איזה כוח נעלם אשר פותח בעבורינו דלתות, אשר מעצים אותנו באנרגיות, אשר מסיר בעבורינו מכשולים, אשר מזמין בעבורינו צירופי מקרים מייטיבים.

ברכה היא כוח שעושה לנו טוב.

ומאין מגיעה הברכה?

ברכה, בעיני, היא אירוע של חסד נשגב.

ברכה היא דבר שמונח כנזר פרחי אביב נוצץ וריחני על לבנו, ראשינו וחיינו, על ידי כוחות הרבה יותר גדולים, עצומים ונשגבים מאיתנו.

ברכה היא מתת שניתן לנו לזמן קצוב.

ברכה היא רצון טוב שמגיע אלינו אי שם מהנצחי והקדוש, נוגע בחיינו ומיטיב אותם.


ראיתי את הברכה.

ראיתי את חיי בהבזקים של שברירי שניה.

ראיתי את כל הכאבים ושברונות הלב, ראיתי את הקשיים בהתמודדות ואת המאבקים שלקחתי בהם חלק.

ראיתי את הפחדים, את הפציעות, את היאוש ואת האומללות...

וראיתי גם אותה - הברכה.

ראיתי כיצד לאורך כל חיי משהו אהב אותי, שמר והגן.

ראיתי את האור שהיה שם איתי בבדידות, בשברון ובמקומות האפלים ביותר.

ראיתי את החיבוק שלעולם לא נתן לאור שלי לכבות גם אם הוא כבר היה רק גחלת אחת עמומה.

ראיתי את הברכה שלוותה אותי כל חיי.

זו הייתה חוויה מכוננת של ממש.

ואז,

בתוך האירוע הזה שסבב סביבי...

בעודי עובר משהו מאוד אישי ועמוק, אמא אמרה לי עוד:

"הברכה, היא לא רק איתך".


טוב - לא אמשיך לתאר את מה שעברתי באותו האירוע כי כאן אני מבקש לפתוח שער בעבורך קוראת יקרה ובעבורך קורא אהוב.

מצאו את הברכה.

כנסו פנימה ומצאו את הברכה.

אנחנו - האנשים של האם הקוסמית - לעולם היינו ותמיד נהייה מבורכים. אם נמצא את הברכה הזו, אם נראה אותה, אם נסכים שהיא תמיד הייתה שם (ואולי לא השכלנו לראות ולחוות אותה), החיים שלנו ישתנו ללא הכר.

חפשו את הברכה ותמצאו הרבה אוויר בריאות שלכן ושלכם,

חפשו את הברכה ותגלו חיוכים שכבר מזמן אבדו לכן ולכם בדרך,

חפשו את הברכה ותגלו אוצר מרהיב ושלא יסולא בפז - תמצאו אהבה.


אני אוהב אותך

בלוגים אחרונים

bottom of page