מוֹנְטֶסָמֶיוֹן
מוֹנְטֶסָמֶיוֹן - רק מלהגות את המילה הלב נרעד ויודע...
לפני הרבה מאוד שנים, אישה מופלאה שהלילה הייתה לה בית ועוצמה ואהבה גדולה, ושבטובה הסכימה להיות לי לחונכת ולמדריכת דרך, לימדה אותי את המילה הקדושה הזו.
היא הייתה אישה מיוחדת מאוד שרוב האנשים שהיו סביבה לא היו יכולים להבין ולהכיל אותה.
היא חייתה בבית בודד ומרוחק מכל מקום שיש בו אנשים, ורק אלה שבאמת היו נואשים לעזרה, למסר, לריפוי או למעט אור בחייהם היו עושים את דרכם אליה.
אני הרגשתי ממש בנוח לידה והיא הרשתה לי לגור במחסן בו היא שמרה את המרקחות שלה, את העשבים שייבשה ועוד כל מני דברים שלא היה לה מקום בבית בעבורם.
היא פתחה אותי אל המסתורין של גבירת הלילה ונתנה בידיי ידע עצום ורב לגבי מה שהלילה מחזיקה בתוכה. מיתוסים של לילה, ידע על השפעות הכוכבים והלבנה, דרכים לקרוא את המסרים שבין הכוכבים השונים, פירוש תזוזותיהם של קבוצות הכוכבים (שהן אחרות לגמרי מהדרך שבה האסטרולוגיה של עכשיו רואה אותם) ועוד הרבה מאוד.
ובאחת הלילות, היא לימדה אותי על מונטסמיון - משולש מושלם הצף בחלל ובתוכו דולק נר בודד. זהו פתח לתדר עצום וקדוש של רפואות נסתרות וריפוי נעלה וקדוש ביותר. היא לימדה אותי שברחבי הבריאה כולה ישנם אלה ההולכים את הדרך של התדר המפואר הזה ולומדים לשייט בתודעותיהם אחר הפתח הזה ברחבי החלל העצום בבריאה.
כששאלתי אם גם אני אלמד לשייט אחריו, נעניתי שכל אחד ודרכו.
כל אחד ודרכו.
ואני לא משייט אחר רפואות - אני מכוייל לאמא.
ואז שאלתי מדוע הידע נחלק עמי אם הוא לא בעבורי?
והתשובה הייתה: "מונטסמיון נולד מתוך הרחם של האמא של כולנו כדי להייטב עם כולנו וכך הוא חלק מעולמה של האם הגדולה. ועלייך לדעת את הדברים כי דרכך אלה שזוהי דרכם יוכלו לבוא איתו במגע."
קראו לה אָנֶלָה ואני גאה לומר שהיא הייתה אחת מהחונכות המופלאות ביותר שהיו לי.
אהבתי אותה ואני עדיין אוהב, ואני אוהב גם אותך
