מסמרות טרור שקופים

לא יודע אם אי פעם שמתן/ם אליהם לב - מסמרות הטרור השקופים - אני רואה אותם המון.

מדובר במסמרות מאוד חזקים - הרבה יותר חזקים ממסמרי פלדה לנעיצה בבטון.

הם שקופים לגמרי כאילו היו עשויים איזו זכוכית משוריינת שאי אפשר לשבור אבל גם לא ממש לראות.

הם בערך באורך של 15 סנטימטרים ודקים דקים כמו הצד החד של סכין יפני.

כשהם נעוצים יש משהו של דום ודממה סביבם - כאילו היו מצווים על כל שהם אוחזים, מתח עצום וחוסר תנועה ונשימה וחיים - בהלה של ממש הם מסמרות הטרור השקופים - בהלה של ממש.

והם בשימוש יומיומי - כך מסתבר.

נכנסתי לתחנת הדלק לשלם על הדלק ולקחת חשבונית עם מספר הרכב. מעבר לדלפק עומדת נערה שאולי לפני יומיים וחצי השתחררה מהצבא. עיניים שחורות, שפתיים עבות שיער מתולתל משתולל על הראש שלה ועורה הכהה מבריק - כנראה משחה אותו כמה רגעים קודם לכן באיזה קרם לחות שעושה לה טוב בתחושה או אולי רק בריח.

לפני שהיא בכלל שמה אליי לב, בעודה על הקופה הרושמת, מכניסה את השטרות שנתתי לה ומארגנת לי חשבונית, השפתיים שלה פולטות: "מה קורה?"

אני מניח שזה מין משפט שהיא זורקת לכל הלקוחות - מעין "שלום" שובב ונערי.

אני עונה : "אני מעולה - תודה, ומה קורה איתך?"

העיניים שלה מתרוממות אליי בהפתעה - אני מניח שלא רבים מתעניינים בה בחזרה.

היא מחייכת חיוך של פלסטיק ועונה: "הכל סבבה."

אני לוקח את החשובונית ואומר: "אני ממש מאושר בעבורך."

ואז זה קורה. פתאום היא קולטת מה היא אמרה, מה אני אומר ומה מכל זה היא באמת חווה, ומסמרות הטרור השקופים יוצאים לפעולה: פתאום החיוך גדל על פניה ורואים שאין בחיוך הזה חדווה - יש בו עיווט - המסמרות מחזיקים את קצות השפתיים שלה גבוה כדי שהכאילו חיוך ישאר נעוץ במקום, מסמרות נוספים מרימים את הגבות ונועצים אותן גבוה במצח, עוד מסמרות ננעצים בלחיים, בסנטר, ובצוואר כך שממש רואים שאין נשימה שעוברת בו - הוא מתוח ובדום ודואג להיות חלק מהמסיכה המושלמת של "הכל בסדר איתי."

והעיניים - העיניים מתעממות, הברק שלהן הופך למעושן משהו ויש בהן רק דבר אחד: "שרק יחשבו שאני בסדר... שלא יראו אותי באמת."

היינו כך מספר שברירי רגע בעודי רואה את המסמרות בפעולה ואת המסכה שהיא יוצרת בעזרתם כדי לתת את ההצגה של "הכל בסדר"... אני מאמין שהיא ראתה שאני רואה את המסכה, ועדיין לא הייתה לה ברירה... אני רציתי לאהוב ולחבק ולרפא אבל בינינו לא היה כלום - אני לקוח והיא מוכרת... חייכתי והסתובבתי ויצאתי.

באוטו נזכרתי במילים של שיר ישן מאוד מסרט ישן מאוד:

A million lights are dancing and there you are, a shooting star

שמתי את דמותה בתוך הכוכב הנפלא ונסעתי.

אני תקווה שנלמד איך לא להשתמש במסמרות הטרור השקופים ונהייה אמיצות/ים מספיק כדי להיות מי ומה ואיך שאנחנו בכל רגע.

אני אוהב אותך