עולמות אחרים

עברה לידי שיחה שהתנהלה בין שניים: האחד מנסה להסביר למישהי שיש קסם בעולם ואילו היא, השנייה לא מוכנה לרעיון. עד כדי כך לא מוכנה עד שהיא מצביעה על הדברים במטבח - שולחן, כיסא, קומקום ומכריזה: "זה העולם האמיתי - זה העולם!"

התגובה של האיש הייתה לי מאוד חזקה: "איזו מחשבה גאוותנית היא לחשוב שרק העולם האחד הזה שאת מכירה קיים, בשעה שיש המוני עולמות ובהם חיים שלמים של רבים אחרים."

מובן שהשיחה המשיכה לה הלאה והסתיימה בחוסר הצלחה מזהיר לשכנע את האישה שיש דבר מלבד לקיום הפיזי של הדבר, אבל אני הלכתי עם המשפט המאוד חזק שאותו ציטטתי.

גם בעיניי זו גאוותנות מופלאה לחשוב שרק מה שאני מכיר ורק מה שאני רואה ורק מה שמקובל עליי הוא נכון ואמיתי וקיים.

אצלי זה מסתדר טוב גם עם כל עניין החוצנים. למרות שמעולם לא פגשתי אחד ולא ראיתי צלחות מעופפות אף פעם, עדיין אני לא מתיימר לחשוב שאנחנו הכוכב היחיד שיש בו בחיים בתוך בריאה שיש בה כל כך הרבה עולמות וכוכבים עד שאין לנו אפילו מספר כדי לתאר את הכמות והגודל.

השיחה הזו, שהזדמן לי לעבור בצידה, הדהדה בתוכי הרבה וגיליתי שבחיי שלי עברתי בהרבה עולמות. חלקם עולמות קסומים וחלקם מאוד פיזיים, בחלקם ביקרתי עם הגוף ובחלקם בדרכים אחרות.

לי זה ברור - יש הרבה עולמות ובהם החוקים הם שונים ואחרים ודברים מתנהלים בהם אחרת ממה שמוכר לנו.

כיוון שבשיחה ההיא השכנוע לא עבד (ואני כבר מזמן יודע ששכנוע לא עובד אף פעם כי מי שצריך להוכיח דבר - עדיין לא משוכנע בו בעצמו), החלטתי לבוא מכיון אחר אל הנושא - אני בוחר בשיתוף. אולי בדרך הזו שבה אחלוק משהו ממה שעברתי בחיי, אוכל לפתוח פתח של השראה וחלון של הזדמנות שדרכם הרעיון שיש קיום ליותר ממה שנראה לעין, ושאולי אפילו קסם יכול להיות אמיתי.

אתחיל בשיתוף חוויה שחוויתי בשמורה האינדיאית. אספר שאת לימודיי התחלתי בשמורת קטגורס אצל סבתא טווילה ניטש שהיא זקנת משפחת (חמולת) הזאב של שבט הסניקה. וסבתא טווילה החליטה באחד מהימים שהייתי אצלה בפעם הראשונה (במהלך שנים רבות טה-רה ואני נהגנו לטוס לאמריקה ולשהות עם הזקנה המופלאה הזו, שעברה לעולם הרוחות לפני שנים מעטות והיא בת 96), לערוך "טקס מעברים".

עליי לציין כאן שגם סבתא טווילה, גם סבתא קיטי (משבט הלקוטה), גם מוריי במקסיקו וגם אלכסיי שחנך אותי בסיביר מעולם לא עבדו עם צמחים מקודשים. מעולם לא התנסיתי בקקטוסים מעוררי חזיונות, בפטריות מעיפות, באיווסקה או סאן-פדרו או במשהו מהעולם הזה. אפשר אפילו לומר שלהפך - כל המורות והמורים שלי היו בעמדת התנגדות לחומרים הללו ולכן הכשרתי לא כללה חוויות כאלה (ולכן גם טה-רה וגם אני באומטה, לא עושים שימוש בצמחים כאלה לעולם - זו אינה הכשרתינו ואינה דרכנו).

אז מה עשתה אותה זקנה אינדיאית?

הושיבה את האנשים במעגל סביב לאש, העמידה בארבעת הכיוונים המקודשים שוערים ואני נבחרתי להיות אחד מהם, ובכוחות מיסטיים אדירים שהייתה מבורכת בהם, שלפה את נשמות היושבים במעגל מגופותיהם והעבירה אותן דרך גופי השוערים לעולמות אחרים.

ואני - אני חוויתי נשמות של אנשים ניטרקות אל תוכי וניתזות ממני והלאה אל עולמות רחוקים ושונים לגמרי מזה שלנו.

כך - עמדתי בשער, מרשרש ברעשן צב מקודש, וחווה את העולם שלנו, את העולם האחר אליו נשלחו הנשמות, ואת המעבר בין העולמות - כאשר הנשמות חדרו בחזי ויצאו דרך גבי ואת דרכן ההפוכה חזרה, כאשר הקריאה נשמעה לשיבה אל העולם שלנו.

החוויה הזו טילטלה אותי היטב מאוד. היא שינתה רבות בחיי והפכה על פיהן הרבה אמיתות שהחזקתי בתוכי עד אותו הזמן.

חוויה נוספת של עולמות אחרים אולם מצד אחר לגמרי קרתה לי במסעי השני במקסיקו.

במסע הזה התברכתי להצטרף אל מקדש הזוחלים הקדומים - מקדש הדרקונים. במהלך ימים מספר הייתי עד (ופה ושם גם שותף) לקבוצת אנשים אשר מחזיקה מסורת קדומה ביותר וחיה אותה במחתרת בעולמנו של היום. בתוך העולם היום-יומי, בתוך הכאן והעכשיו של העולם המודרני המתועש והעקר כל כך מקסם ומחיי נשמה, מתנהלת קהילה אחרת לגמרי. קהילה שרוקדת עם דרקונים, שמקיימת טקסי ריפוי של פרפריות שמש, שיש לה מקדשים תת קרקעיים וסודיים ושאם הייתם פווגשים מי מהם ברחובות לא הייתם מעלים על דעתכם שיש להם עולם אחר לגמרי, טקסים מעלפים ומופלאים, תפקידי כהונה מיסטיים ועולם עשיר וצבעוני ומלא במיקסמים ובפלאות (ניתן לקרוא את תיעוד חוויותיי במקום ההוא בספר דרקוני מאיה שניתן לרכישה בחנות האתר תחת הלשונית "חנות").

אם הבריאה בירכה אותי במפגש איתם והניחה לי לחיות בקרבם ימים ספורים - אה... מקסיקו... מקסיקו... מקסיקו... האחרת.

חוויה נוספת שאני מבקש לשתף כאן היא החוויה השאמנית המטלטלת שעברתי בסיביר.

יצאתי לסיביר כדי לחפש שורשים ומצאתי במקום זאת את אלכסיי, או נכון יותר לומר שהוא מצא אותי - כבר ציינתי שאני מבורך?

פגישתנו הולידה חניכה של 9 מימדים בהם הוא הפגיש אותי עם הכוחות המיסטיים והרוחניים של האדמה הקדושה של סיביר בעצמה. יישויות אדירות אלה, נגעו בחיי - חלקן בחיבוק וחלקן בכאב ובסבל לא קטנים, ויחד עם זאת - כולן, כולן היו אדיבות מספיק בכדי לתת בידיי מסרים אותם התבקשתי להעביר לעולם. כמה נדיבות יש באמא אדמה שלנו ובאלה שהם עשויים ממנה, כמה רצון להיטיב.

ללא ספק החוויות הרוחנית והקדושות שעברתי בסיביר הרחוקה מאוד, העבירו אותי בהרבה שערים ולהרבה עולמות. לבסוף, תיעדתי את הדברים והם מוגשים כספר חינמי באתר האינטרנט שלנו ושמו "בוריקה" - את המסרים שקבלתי אני נותן באהבה לכל מי שבוחר להפתח לעולמות שהם אחרים מהעולם הפיזי והמוכר כל כך.

החוויה האחרונה שאותה אשתף כאן (למרות שבחיי התברכתי בעוד מספר חוויות לא קטן של מעבר בין עולמות וגילוי קיומים אחרים), קרתה בעבורי באי קטן בסקוטלנד. שם, במהלך מספר שבועות שקעתי בזיכרונות של תקופת חיים רחוקה שלי. רוב הימים ששהיתי שם, הייתי בתוך זיכרונותיי: מהלך בין אנשים שהכרתי, משוחח ולומד רבות על עצמי, על אם הבריאה כולה ועל החיים. נכון הוא שגם תפקדתי קלות בעולם הגשמי, אבל באותם ימים, על אותו אי קטנטן שלא נמצא על רוב המפות, הפיזי הרגיש כמו חלום ותפש מקום כל כך מאוד קטנטן בעבורי, ואילו הזיכרון היה האמת והעולם שבו פגשתי מורות אהובות מפעם ויכולות אנרגיות עתיקות שלי שנדבקו והפכו שלי גם בעולם הגשמי של היום. גם חוויה זו מתועדת וניתנת חינם לכל בספר שניתן להוריד באתר אומטה ונקרא "זכרונות רחוקים".

אז העולמות הם רבים ושונים, והחוקים הפועלים בהם מגוונים בדיוק באותה המידה.

אני יודע שיש קסם בעולם ויש הרבה עולמות, ולפעמים, טה-רה ואני, באומטה, מצליחים להעביר בשערים שלהם גם מי מהתלמידים שהולכים את דרכם איתנו.

אז? : אני מאחל לכולנו וויתור על גאוותנו שמחזיקה בעיקשות רק אמת אחת ועולם אחד ודיעה שלא מוכנה להשתנות.

אני אוהב אותך מאוד