על קנאה

הרבה מאוד מהמיתוסים והסיפורים שלנו נגזלו והושכחו מאיתנו.

זו דרך ידועה לשליטה באנשים - יצירת היסטוריה מבוקרת וסטרילית מכל דבר שלא מקדם את הרצון של אלה שרוצים לדכא ולהוריד מכוחם של המאיימים על השליטים הכובשים.

והרבה מההסטוריה של הדרכים העתיקות של האם הקוסמית שלנו כך נחמסו.

למזלנו יש כאלה שזוכרים.

אז אספר שיש סיפורים רבים אשר מדברים על כך שבעולם שלנו חיו בעבר יצורי קסם שונים ורבים. פה ושם נותרו עדויות לדברים בסיפורי עמים ובשירי ילדים, אולם המציאות עלתה בימים הקדומים על כל דמיון.

אחד מהיצורים הקסומים הללו נקרא נָטוּפִי.

הנטופים היו יצורים שדמו מאוד לסנאים, אלא שהיו מכונפים. הם נראו מאוד חמודים, ונעימים לליטוף, והיו גם כאלה שבאמת העזו וליטפו, ויחד עם החמידות הזו, היצורים הללו ניזונו מלבבות אנושיים. הם היו מתעופפים במהירות מוטרפת אל מאחורי אדם, נצמדים לגבו ומשם טורפים את לבו במהירות לא פחותה.

כן - לא כל יצירי הקסם הם נחמדים.

(התקופה האליזבטנית הפכה רבים מהיצורים הפראיים הללו לדמויות של ילדות וילדים לבושי פרחים ומחזיקות שרביט עם כוכב - זו רק רומנטיקה שאינה מחוברת באמת למציאות - עוד סיפור שעוות כדי לשלוט. אלה שידעו את כוחותיהם האמיתיים של יצירי הקסם הללו וידעו לתקשר איתם היו רבי עוצמה. אז זו דרך קלה מאוד לשדוד את העוצמות אם מלמדים ומספרים דברים שקריים...)

הסיפורים על הנטופים עלו בזכרוני היום כי נתקלתי בקנאה.

לא אספר את כל הסיפור כדי שלא להביך אנשים ולא לעסוק בהלבנת פנים או ברכילות. אומר רק שנתקלתי בקנאה.

ומה שאותי לימדו על קנאה זה שהיא אוכלת לנו את הלב.

קנאה אוכלת לנו את הלב באיטיות אכזרית בעודנו חיים וערים לדבר.

היא מכרסמת בנו בשיניים חדות, היא מריירת עלינו חומצה שורפת, היא לא משחררת את הלב שלנו גם כאשר אנחנו מתחננים על נפשינו ומבקשים רחמים.

החונכות המופלאות שלי לימדו אותי, שאל לי לאפשר לקנאה מקום בתוך חיי כי להמלט ממנה היא משימה כמעט בלתי אפשרית.

ומה נתנו לי הנשים המופלאות שלימדו אותי את כל מה שטוב בחיים אל מול הקנאה?

נתנו לי פירגון.

גם אם לא מגיע - פירגון.

גם אם אין על מה - פירגון.

גם אם זה נורא - פירגון.

לימדו אותי לשמוח בעבור אחרים.

גם אם אני לא מסכים עם הבחירות - לשמוח בשביל אלה שבחרו.

גם אם לדעתי עליהם להיענש - לשמוח בעבורם.

גם אם זה כואב - לשמוח בעבורם.

גם אם יש להם מה שלי לעולם לא יהיה (ואולי אני רוצה מאוד) - לשמוח בעבורם.

גם אם זה קשה מאוד - לשמוח בעבורם.

לעולם לשמוח בעבור האחרים.

יש לנו לב אחד ויחיד - מתנתה של אם הבריאה, לנו.

הבה נשמור עליו, ויותר מכך - נהיה ראויים לו.

אז אם אנחנו כבר מסתכלים על אחרים, על חייהם ועל בחירותיהם - הבה נעסוק בשמחה.

אני מאחל לכולנו שלא נדע קנאה לעולם.

אני אוהב אותך