top of page
logo of umata

מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

עפר העברים


עפר העברים שלנו מקיף את ליבנו.

רסיסים של ידיעות מאי פעם, פירורים של פחדים, שברים של שמות, פתיתים קטנטנים של זכרונות.

כמו סופה של עפר געשי שהרוח מניע במעגלות עד שהוא נופל לאדמה, כך עפר העברים שלנו מקיף את ליבנו.


והוא זה מזכיר לנו שאהבה לבסוף הולכת מאיתנו ואז הכאב מכווץ כל כך עד שאין אפילו דרך לדמוע אותו בתוך השחור הלופת את החיים כולם...

ולכן לא כדאי לאפשר לעצמנו לפתוח את הדלת אל אהבה.


והוא זה שיודע לספר על העוצמות שאסור להביע בעולם כי בעבר נשרפנו - ממש ממש הועלנו על המוקד כי היינו עוצמתיות, כי עזרנו בכוחות נעלמים לאנשים, כי עשינו טוב ואז קראו לנו "מכשפה" והעלו אותו על המוקד אותם אלה שאת חייהם הצלנו...

ולכן לא כדאי לפתוח את הדלת אל העוצמות שלנו. עדיף שנפחד מהם ונשאר בטוחות בעולם הזה.


והוא זה שמספר את כל סיפורי הכשלונות שלנו כאשר רצינו לקחת סיכון.

ולכן לא כדאי לנו לפתוח את הדלת אל האומץ, אל ההרפתקנות, ואל הידיעה שסיכויי הכישלון הם בדיוק שווים לסיכויי ההצלחה.


עפר העברים שלנו מזכיר לי לפעמים סופת שלגים קשה שמכנסת אותנו אל תוך עצמנו, שמכווצת אותנו, שמבודדת אותנו מכל השאר, שקוברת אותנו בתוך מוזולאום מפואר, אדיר מימדים, בנוי לתפארת מבטון של פחדים.

אחוזת קבר דוממת של אופל.



עפר העברים שלנו מקיף את ליבנו.

זה אומר שהוא מסביב ללב - סובב אותו, לוחש לו סיפורים קשים, מעכיר את ראייתו למה שמחוצה לו, מראה לו סרטים ישנים.

אבל...

בתוך הלב עצמו, ממש ממש בתוכו, נמצאת הציפור הקסומה. נוצותיה עשויות אורות נגוהות, עיניה תכולות כשמיים פתוחים והן עשויות מחירות של ממש, ולבה, זה שפועם אדוות של זהב וכסף הוא - תקווה.

ותקווה היא רעיון.

רעיון שאומר שהדברים יכולים להיות אחרת.

רעיון שאם נאמין לו ונפתח את הדלתות שהוא מאפשר לנו - נדע שהעובדה שבעבר לא הצליח, לא אומרת שגם עכשיו ובעתיד לא יצליח, רעיון שאומר שהשתננו, שהתפתחנו, שעשינו עם עצמנו דברים ובגלל שכך, תוצאות הבחירות שלנו הפעם עשויות להיות אחרות, רעיון שאומר שהעבר לא חייב להיות מונצח אל תוך העתיד - יש תקווה - יש אפשרות שהדברים יקרו אחרת הפעם.

ואם רק נאפשר לציפור הקדושה הזו הדרה בתוך לבנו, פתח, ונבחר בה, במשק כנפים עדין וענוג ועוצמתי במיוחד, היא תתעופף מחוץ ללב שלנו ומעופה יפזר את העפר הישן מעל לבנו ומחוץ לחיינו, ותהייה לנו הזדמנות ממש ממש טובה לאושר.


אני אוהב אותך



בלוגים אחרונים

bottom of page