top of page
logo of umata

מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

תלמידה ביקשה ממני לדבר על אהבה


אז זו הדרך שבה אני רואה את הנושא:


אהבה

כשאמא החליטה ליצור בריאה ויצרה לעצמה גוף שדרכו היא תלד אותה, היא עשתה בחירה :

לאפשר שהדברים יהיו בדיוק כפי שהם יהיו - היא לא מכריחה דבר להיות - כל בריאה שהיא תלד, תהיה בדיוק מה שהיא רוצה להיות וכפי שהיא רוצה להיות.

אמא שלנו בראה את הבריאה חופשייה, והבריאה כולה, על עולמותיה ומימדיה המגוונים, נולדה מתוך בחירה של חופש מלא ומוחלט, וללא שיפוטיות כלל.

בעבורי, זה החומר שקוראים לו אהבה.

זהו לא חומר גשמי, אלא רעיון של חופש שמתגלם בכל דרך שבה הוא רוצה להתגלם.

כך היא אהבה.


בתוך הדבר הזה - בתוך החופש להיות - בתוך האהבה - פועמת וחיה קדוּשה.

כאשר אנחנו בוחרות/ים לפי מה שקיבלנו מאמא: בחירה חופשית ומוחלטת להיות ולחיות לפי בחירתנו, וכאשר אנחנו מגלמות/ים לפי הבחירה האישית של עצמנו את כל הטמון בתוכנו - אנחנו הופכות/ים להיות מקדש קדוש לאמא הקוסמית ודרכו/דרכנו אמא נמצאת בכל מקום.


לבסוף - כאשר אני עושה בחירה חופשית מודעת - אני עושה לא רק את רצונה של אם הבריאה ולא רק את החופש שהוא זכותי ומורשתי המולדת, אני גם עושה וחי אהבה.


אני אוהב אותך


בלוגים אחרונים

bottom of page